יפה תואר על שמות רבה כ״א:ה׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה כ״א:ה׳
5 הֲדָא הוּא דִכְתִיב שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, הָיָה לוֹמַר יוֹנָה בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע וּמַהוּ שֶׁאָמַר יוֹנָתִי, אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל יוֹנָתִי, רְאֵה מַה כְּתִיב הושע ז, יא: וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶצְלִי הֵם כְּיוֹנָה פוֹתָה, כָּל מַה שֶּׁאֲנִי גוֹזֵר עֲלֵיהֶם עוֹשִׂים וְשׁוֹמְעִים לִי, אֲבָל אֵצֶל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים קָשִׁים הֵם כַּחַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, ט: גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, בראשית מט, כז: בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף, בראשית מט, יז: יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, לְפִיכָךְ הֵם קָשִׁים כְּנֶגֶד עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, לָמָּה שֶׁעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִין לָהֶם מָה אַתֶּם מְבַקְּשִׁין מִן הַשַּׁבָּת הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם שׁוֹמְרִים, מִן הַמִּילָה הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם מוּלִים, וְהֵם מְבַקְּשִׁים לְבַטֵּל לָהֶם אֶת הַמִּצְווֹת וְהֵם נַעֲשִׂים כְּנֶגְדָם קָשִׁין כַּחַיּוֹת, אֲבָל אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּיוֹנָה תַמָּה, וְשׁוֹמְעִים לוֹ כָּל מַה שֶּׁהוּא גוֹזֵר עֲלֵיהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ד, לא: וַיַּאֲמֵן הָעָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר שמות כד, ז: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, לְכָךְ נֶאֱמַר שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם הָיוּ נוֹשְׂאִין עֵינֵיהֶן וְהָיוּ הַמִּצְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד, י: וּפַרְעֹה הִקְרִיב וגו', נוֹסְעִים אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא נֹסֵעַ, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא פַרְעֹה וְהַמִּצְרִיִּים לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַשָּׁמַיִם וְרָאוּ שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נִתְיָרְאוּ הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד, י: וַיִּירְאוּ מְאֹד, וּמַהוּ וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם הָיָה שְׁמוֹ מִצְרַיִם, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל אֻמָּה עַד שֶׁהוּא מַפִּיל שָׂרָן תְּחִלָּה. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בִּנְבוּכַדְנֶצַּר שֶׁהִפִּיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׂרוֹ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ד, כח: עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן שְׁמַיָא נְפַל, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן אָבִין שָׂרוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר קָל שְׁמוֹ, וְהִפִּילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אַף שָׂרוֹ שֶׁל פַּרְעֹה מִצְרַיִם שְׁמוֹ וְהָיָה פּוֹרֵחַ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁהִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמִּצְרִים בַּיָּם לֹא שִׁקַּע תְּחִלָּה אֶלָּא שָׂרָן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד, כז: וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם, זֶה שָׂרָן שֶׁל מִצְרַיִם, וְאַחַר כָּךְ תהלים קלו, טו: וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ, וְכֵן סוּסֵיהֶם וְרוֹכְבֵיהֶם רָמָה בַיָּם אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא שמות טו, א: סוּס וְרֹכְבוֹ, זֶה הַשַֹּׂר שֶׁלָּהֶן, הֱוֵי: וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם. וּמַהוּ וּפַרְעֹה הִקְרִיב, אֶלָּא שֶׁהִקְרִיב אֶת יִשְׂרָאֵל לַתְּשׁוּבָה שֶׁעָשׂוּ. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, יָפָה הָיְתָה הַקְרָבַת פַּרְעֹה לְיִשְׂרָאֵל מִמֵּאָה צוֹמוֹת וּתְפִלּוֹת, לָמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם וְרָאוּ אוֹתָן, נִתְיָרְאוּ מְאֹד וְתָלוּ עֵינֵיהֶם לַמָּרוֹם וְעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהִתְפַּלְּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יד, י: וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמשֶׁה, מֶה עָשִׂיתָ לָנוּ, עַכְשָׁו הֵם בָּאִים וְעוֹשִׂים לָנוּ כָּל מַה שֶּׁעָשִׂינוּ עִמָּהֶם, שֶׁהָרַגְנוּ בְּכוֹרֵיהֶם וְנָטַלְנוּ מָמוֹנָם וּבָרַחְנוּ, לֹא אַתָּה אָמַרְתָּ לָנוּ שמות ה ג, כב: וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיוּ עוֹמְדִים וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת, וְהָיָה הַיָּם סוֹגֵר, וְהַשֹּׂוֹנֵא רוֹדֵף, וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ה יד, ג: סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר, אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה בֶּן אֶלְעָזָר אֵין סָגַר אֶלָּא חַיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר דניאל ו, כג: אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻם אַרְיָוָתָא. כֵּיוָן שֶׁרָאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מֻקָּפִין מִשָּׁלשׁ רוּחוֹת, הַיָּם סוֹגֵר, וְהַשֹּׂוֹנֵא רוֹדֵף וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, תָּלוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', וְלָמָּה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם כָּךְ, אֶלָּא שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה בָּא בַּדֶּרֶךְ וְהָיְתָה בַּת מְלָכִים צוֹעֶקֶת לוֹ בְּבַקָּשָׁה מִמְךָ הַצִּילֵנִי מִיַּד הַלִּסְטִים, שָׁמַע הַמֶּלֶךְ וְהִצִּילָהּ, לְאַחַר יָמִים בִּקֵּשׁ לִשָֹּׂא אוֹתָהּ לְאִשָּׁה, הָיָה מִתְאַוֶּה שֶׁתְּדַבֵּר עִמּוֹ וְלֹא הָיְתָה רוֹצָה, מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ גֵּרָה בָהּ הַלִּסְטִים כְּדֵי שֶׁתִּצְעַק וְיִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ הַלִּסְטִים הִתְחִילָה צוֹעֶקֶת לַמֶּלֶךְ, אָמַר לָהּ הַמֶּלֶךְ לְכָךְ הָיִיתִי מִתְאַוֶּה לִשְׁמֹעַ קוֹלֵךְ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם וְהָיוּ מְשַׁעְבְּדִים בָּהֶם הִתְחִילוּ צוֹעֲקִים וְתוֹלִין עֵינֵיהֶם לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ב, כג: וַיְהִי בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וגו' וַיִּזְעָקוּ, מִיָּד שמות ב, כה: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹצִיאָן מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹלָם פַּעַם אַחֶרֶת וְלֹא הָיוּ רוֹצִין, מֶה עָשָׂה, גֵּרָה לְפַרְעֹה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפַרְעֹה הִקְרִיב, מִיָּד וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה', בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָךְ הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ, לִשְׁמֹעַ קוֹלְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע, הַשְׁמִיעִנִּי קוֹל אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא שיר השירים ב, יד: הַשְּׁמִיעִנִּי אֶת קוֹלֵךְ אוֹתוֹ הַקּוֹל שֶׁכְּבָר שָׁמַעְתִּי בְּמִצְרַיִם, לְכָךְ כְּתִיב: הַשְּׁמִיעִנִּי אֶת קוֹלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלְּלוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה מָה אַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל, כְּבָר קָדְמָה תְּפִלָּתָן שֶׁל בָּנַי לִתְפִלָּתֶךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: מַה תִּצְעַק אֵלָי.
פירוש יפה תואר על שמות רבה כ״א:ה׳
5 מן השבת כו' מן המילה. כמו שגזר אנטיוכוס על שתי המצות אלה וע"ע במעילה. והה"ד על שאר המצות אבל קמו על שתי המצות יען המה לאות בבשרם ובין ישראל לאביהם שבשמים:
6 ומהו והנה מצרים. כיון דקאי על שרן לא ס"ד דשמו הי' מצרים כי שמו עוזיאל הוא וכדאיתא במדרש אבכיר והביאו הילקוט בפ' ויושע ה'. ומשני דאין ה"נ דשמו היה מצרים ונקרא גם עוזיאל כדרך המלאכים שזה נקרא גבריאל וזה מיכאל וכיוצא ומ"ש פורח באויר עמ"ש בזה בעל מ"ע:
7 קל שמו. הנה נבוכדנאצר עבד לשמש כדאיתא לעיל פט"ו ומביא את הכתוב איך נפלת משמים הילל בן שחר. ובמכילתא פ' סוס ורוכבו ובשלהי חזית מביא לראיה שה' פורע מן השרים תחלה מדכתיב איך נפלת משמים הילל בן שחר. וי"ל ששני מיני שרים הם. הא' מלאכים ממש כמו מיכאל שר של ישראל וסמאל שר של אדום. ודוביאל שר של פרס. והיינו קל דקאמר הכא ונקרא קל בשביל שנמשל לאריה כדכתיב עלה אריה מסבכו. וגם נצח לישראל בחדש אב שמזלו אריה וכדאיתא במחברים שונים. והאריה נקרא קל משום קולו כדכתיב אריה שאג מי לא יירא. וכמין הב' הוא מזל או כוכב ועל המין הזה נאמר יפקוד ה' על צבא מרום וגו' ואיך נפלת משמים הילל בן שחר:
8 לא שקע תחלה אלא שרן. פי' שסרה ממשלתו להשפיע עליהם במים. שהשפעתו היתה במים כאומר לי יאורי ועבדו למים וכמ"ש גבי הנה יוצא המימה. וכיון שנטבעו במים נמצא כאלו כח השר שלהם נתבטל ונשקע בים:
9 מג' רוחות. צ"ל מד' רוחות שהחיות מב' רוחות היו:
10 מתאוה לתפלתן כו'. מהמשל שהביא ריב"ל נראה כי טעם לזה כי הקב"ה חפץ שיאמינו בהשגחתו ובאהבתו לכל הקוראים אליו באמת. ולא מצד מדת הרחמים לבד ישמע בקול הקוראים אליו:
11 לכך כתיב השמיעיני את קולך. ומ"ש הראיני את מראיך הוא במה שתלו עיניהם ונתראו לפני הקב"ה בתפלתם: